מה זה בכלל קרן סל?
דמיינו שאתם רוצים להשקיע בכלכלה האמריקאית. אפשר לקנות מניות של חברה אחת - נגיד אפל - אבל אז אתם תלויים בחברה אחת. אם אפל תתרסק, הכסף שלכם ייפגע קשה.
הדרך הנכונה יותר היא לפזר - לקנות קצת מכולם. ה-S&P 500, למשל, הוא מדד שעוקב אחרי 500 החברות הגדולות בארה"ב: אפל, מיקרוסופט, אמזון, ג'ינסאי, וגם חברות שאולי לא שמעתם עליהן. קרן סל מחקת מדד קונה את כל אלה בבת אחת.
במקום לקנות 500 מניות בנפרד (וירטואלית בלתי אפשרי לאדם פרטי), קונים נייר ערך אחד - קרן הסל - שמחזיקה את כולן. כשה-S&P 500 עולה ב-10%, גם קרן הסל עולה ב-10% (פחות דמי ניהול זעומים).
מה ההבדל בין קרן סל לקרן נאמנות "רגילה"?
קרן נאמנות אקטיבית מעסיקה מנהל השקעות שמחליט אילו מניות לקנות ולמכור. הוא מנסה לבחור חברות שיניבו תשואה גבוהה מהשוק. זה נשמע הגיוני - אבל הנתונים אומרים אחרת.
מחקרים עקביים לאורך עשרות שנים מראים שמעל 80%-90% מהקרנות האקטיביות מפסידות לשוק לאורך תקופה של 15-20 שנה. הסיבה פשוטה: אפשר להיות טוב אחת לכמה שנים, אבל להכות את השוק בעקביות לאורך זמן - זה קשה מאוד גם לטובים ביותר.
ואם גם הם מפסידים? אתם משלמים להם דמי ניהול של 1%-2% בשנה בכל מקרה.
| פרמטר | קרן סל מחקת מדד | קרן נאמנות אקטיבית |
|---|---|---|
| דמי ניהול שנתיים | 0.03%-0.25% | 1%-2% (ולעיתים יותר) |
| ביצועים לטווח ארוך | עוקבת אחרי המדד במדויק | 90% מהקרנות מפסידות למדד ב-20 שנה |
| שקיפות | יודעים בדיוק מה בפנים | תיק משתנה לפי שיקול המנהל |
| מורכבות | פשוט - לא צריך לעקוב | צריך לבחור את "המנהל הנכון" |
| נזילות | נסחרת בבורסה בכל יום | נרכשת/נמכרת בסוף יום (NAV) |
כמה שווה 1% בדמי ניהול? יותר ממה שנדמה
זה נשמע קטן - אחוז אחד. אבל לאורך שנים ארוכות, הפרש של 1% בדמי ניהול מצטבר לסכומים גדולים מאוד, בגלל אפקט הריבית דריבית.
נניח שאתם משקיעים 200,000 ₪ לתקופה של 30 שנה, עם תשואה שנתית ממוצעת של 8% לפני דמי ניהול:
קרן סל מחקת מדד
דמי ניהול: 0.1% בשנה
~2,110,000 ₪
תשואה נטו: כ-7.9% לשנה
קרן נאמנות אקטיבית
דמי ניהול: 1.5% בשנה
~1,350,000 ₪
תשואה נטו: כ-6.5% לשנה
הפרש: כ-760,000 ₪ - ואת זה שילמתם לאנשים שבסטטיסטיקה גם ככה הפסידו לשוק.
לחישוב המדויק על הסכום שלכם - השתמשו במחשבון השוואת דמי ניהול.
אילו מדדים קיימים ומה ההבדל ביניהם?
לא כל קרן סל שווה - הכל תלוי באיזה מדד היא עוקבת. הנה המדדים הנפוצים ביותר שישראלים משקיעים בהם:
S&P 500
הכי פופולרי500 החברות הגדולות ביותר בארה"ב - אפל, מיקרוסופט, אנבידיה, אמזון, מטא ועוד. כ-80% מהשוק האמריקאי לפי שווי שוק. התשואה ההיסטורית הממוצעת: כ-10% לשנה לפני אינפלציה לאורך 100 שנה. הבחירה הנפוצה ביותר בקרב משקיעים פסיביים.
MSCI World
כ-1,500 חברות מ-23 מדינות מפותחות: ארה"ב, אירופה, יפן, קנדה, אוסטרליה ועוד. כ-65% מהמדד הוא אמריקאי. מי שרוצה פיזור גיאוגרפי רחב יותר ממה שה-S&P 500 מספק - זה המדד המועדף.
נאסד"ק 100
100 החברות הגדולות הלא-פיננסיות בבורסת נאסד"ק - בדגש מובהק על טכנולוגיה. תנודתי יותר מה-S&P 500, אבל גם עם תשואות גבוהות יותר היסטורית. מתאים למי שרוצה חשיפה גדולה יותר לסקטור הטכנולוגיה.
ת"א 125
125 החברות הגדולות בבורסת תל-אביב - בנקים, חברות תרופות, חברות נדל"ן ועוד. פיזור על ישראל בלבד. לרוב משמש כחלק קטן מתיק, כי שוק ישראל קטן ביחס לשוק העולמי.
אין תשובה אחת נכונה - רוב המשקיעים הפסיביים מתחילים עם S&P 500, חלקם מוסיפים MSCI World לפיזור. הדבר החשוב הוא לבחור משהו ולהישאר איתו לטווח ארוך.
ישראלית, אירית, או אמריקאית? השלוש שצריך להכיר
כשמדברים על "קרן סל מחקת S&P 500" - יש בעצם שלוש אפשרויות, לא שתיים. ולכל אחת יש יתרונות וחסרונות שחשוב להכיר.
קרנות אמריקאיות (VOO, IVV, SPY) - הפופולריות ביותר בעולם, עם דמי ניהול של 0.03% בלבד. אבל לישראלים יש שתי בעיות קשות:
- מס עיזבון אמריקאי. לנכסים אמריקאיים מעל 60,000 דולר (כ-220,000 ₪) חל מס עיזבון אמריקאי. אם יש לכם VOO בשווי 500,000 ₪ ואתם נפטרים - היורשים שלכם עשויים לשלם מס אמריקאי גבוה מאוד לפני שיגיעו לכסף. זה סיכון שרוב האנשים לא מודעים אליו.
- ניכוי מס של 25% על דיבידנדים. ארה"ב מנכה 25% מס במקור על כל דיבידנד - עוד לפני שהכסף מגיע לקרן. בקרן צוברת אתם לא רואים את זה, אבל זה פוגע בתשואה.
קרנות ישראליות מחקות - נסחרות בת"א, קלות לרכישה, בלי מס עיזבון. אבל גם הן סובלות מאותה בעיית הניכוי של 25% על הדיבידנד האמריקאי (כי הקרן עצמה גובה את הדיבידנד מחברות אמריקאיות). הפתרון הנכון יותר מבחינת מיסוי הוא בדיוק הסוג השלישי.
קרנות סל איריות (UCITS) - למה כולם מדברים עליהן
יש קטגוריה שלמה של קרנות סל שרוב המשקיעים הישראלים לא מכירים בתחילת הדרך: קרנות UCITS אירופאיות, שרובן רשומות באירלנד. זה הסוג שמשקיעים מתקדמים רבים בישראל מעדיפים על פני ישראליות ואמריקאיות כאחד.
למה דווקא אירלנד? כי לאירלנד יש אמנת מס עם ארה"ב שמורידה את ניכוי המס על דיבידנדים מ-25% ל-15%. כלומר, כשחברה אמריקאית משלמת דיבידנד לקרן אירית, היא משלמת רק 15% מס - ולא 25% כמו שקרנות ישראליות ואמריקאיות (עבור לא-אמריקאים) משלמות. בקרן צוברת לטווח ארוך, ה-10% הזה מצטבר לסכום משמעותי.
דוגמאות לקרנות איריות פופולריות
- CSPX (iShares Core S&P 500 UCITS ETF) - עוקבת אחרי S&P 500, צוברת, דמי ניהול 0.07%
- VUAG (Vanguard S&P 500 UCITS ETF) - עוקבת אחרי S&P 500, צוברת, דמי ניהול 0.07%
- IWDA (iShares MSCI World UCITS ETF) - עוקבת אחרי MSCI World, צוברת, דמי ניהול 0.20%
- VWCE (Vanguard FTSE All-World UCITS ETF) - שוק עולמי מלא כולל שווקים מתפתחים, צוברת, דמי ניהול 0.22%
היתרונות של קרנות איריות לישראלים:
- ניכוי מס של 15% בלבד על דיבידנדים (במקום 25%) - יתרון מהותי לטווח ארוך בגלל ריבית דריבית.
- בלי מס עיזבון אמריקאי - הקרן רשומה באירלנד, לא בארה"ב, אז הכללים האמריקאיים לא חלים.
- רגולציה אירופאית (UCITS) - תקן מחמיר להגנת משקיעים, קרנות גדולות ומבוססות מחברות כמו iShares (בלאקרוק) וונגארד.
- דמי ניהול נמוכים - CSPX ו-VUAG זולים כמעט כמו הגרסאות האמריקאיות (0.07% לעומת 0.03%).
החסרון: לא נסחרות בת"א. כדי לקנות CSPX צריך חשבון מסחר עם גישה לבורסות אירופאיות - לרוב דרך Interactive Brokers (IBKR), או חשבון מסחר בינלאומי שחלק מבתי ההשקעות הישראליים מציעים. זה מוסיף שלב אחד בפתיחת החשבון, אבל לא מסובך.
לסיכום השלוש: לשכר דירה מהירה - קרן ישראלית מחקת מדד היא בסדר גמור. למשקיעים שרוצים למקסם תשואה ומוכנים לפתוח IBKR - קרנות איריות הן לרוב הבחירה הטובה ביותר עבור ישראלים. קרנות אמריקאיות - עדיף להימנע.
קרן צוברת או קרן מחלקת?
חברות שנמצאות במדד מחלקות לעיתים דיבידנדים - תשלומים שוטפים לבעלי המניות. מה הקרן עושה עם הכסף הזה?
קרן צוברת לוקחת את הדיבידנד ומשקיעה אותו מחדש בקרן. אתם לא רואים אותו, אבל הוא עובד עבורכם ומגדיל את שווי הקרן. קרן מחלקת שולחת את הדיבידנד ישירות לחשבונכם - מה שנשמע כיף, אבל מיד גובים מכם מס על הדיבידנד.
לרוב המשקיעים לטווח ארוך - קרן צוברת עדיפה. הסיבה: דחיית מס. כשאתם לא מקבלים דיבידנד, לא משלמים מס, והכסף שהיה הולך למס ממשיך לעבוד עבורכם. לאורך 20-30 שנה, ההבדל הזה מצטבר לסכום משמעותי.
אם אתם בפנסיה ורוצים תזרים מזומנים שוטף - קרן מחלקת יכולה להיות נוחה. אחרת - בחרו בצוברת.
מיסוי קרנות סל בישראל
קרן סל ישראלית מחויבת במס כמו כל נייר ערך אחר בישראל: 25% מס על הרווח הריאלי - כלומר על הרווח שמעל האינפלציה. אם האינפלציה השנה הייתה 3% ותיק ההשקעות עלה 10%, תשלמו מס על 7% בלבד.
כמה נקודות חשובות:
- דחיית מס. בקרן צוברת משלמים מס רק כשמוכרים - לא בכל שנה. כל עוד הכסף "יושב" בקרן, הוא לא חייב במס.
- קיזוז הפסדים. הפסדתם בנייר אחד? אפשר לקזזו מול רווח בנייר אחר. בית ההשקעות או הבנק מנהלים את זה בדרך כלל אוטומטית.
- ניכוי מס במקור. בעת המכירה, הבנק / בית ההשקעות מנכה את המס ישירות - לא צריך לדווח בנפרד ברוב המקרים.
- פטור לקרנות פנסיה. קרנות סל שנמצאות בתוך קרן פנסיה, קרן השתלמות או קופת גמל - נהנות ממיסוי מופחת או פטור מלא. זה יתרון גדול לחיסכון לטווח ארוך.
מה הסיכון? זה לא פיקדון
קרן סל מחקת מדד היא לא מכשיר סולידי. היא מחזיקה מניות, ומניות יכולות לרדת חזק - לפעמים מאוד חזק.
ב-2008 (משבר הסאבפריים) ה-S&P 500 ירד בכ-50% בשנה וחצי. ב-2020 (קורונה) הוא ירד כ-34% תוך חודש. מי שנכנס לפאניקה ומכר - נעל הפסד. מי שהמשיך להחזיק - ראה את הכסף חוזר ועולה מעבר לנקודת הכניסה תוך שנה-שנתיים.
שני כללים פשוטים:
- אל תשקיעו בקרן סל כסף שתצטרכו בשלוש-חמש השנים הקרובות. לכסף כזה יש קרן חירום בקרן כספית.
- כשהשוק יורד - אל תמכרו. ירידה היא לא הפסד - הפסד הוא רק כשמוכרים. מי שנשאר לרוב מתאושש.
איך מתחילים בפועל?
-
1
פותחים חשבון מסחר.
בנק או בית השקעות (IBI, מיטב, אקסלנס, פסגות וכו'). הבנק נוח אם יש לכם כבר חשבון שם - פשוט מבקשים להוסיף חשבון ניירות ערך. בית השקעות לרוב זול יותר בעמלות. ראו ההבדל בין בנק לבית השקעות לפרטים.
-
2
בוחרים מדד ומחפשים קרן.
מתחילים? S&P 500 הוא הבחירה הנפוצה. חפשו "קרן סל מחקת S&P 500" או "מחקה מדד אמריקאי" באפליקציה. השוו דמי ניהול - עדיפה קרן עם 0.03%-0.2%. וודאו שהיא צוברת (לא מחלקת).
-
3
קונים - ושוכחים.
מזינים כמה שקלים רוצים להשקיע ומאשרים. הקרן נסחרת בבורסה כמו מניה - אין צורך לקבוע מחיר, אפשר לשים "לפי שוק" ולקנות במחיר הנוכחי. מכאן - הכי חשוב לא לבדוק כל יום. ריגשות ושוק ההון לא מסתדרים.
-
4
הגדירו הוראת קבע (מומלץ).
השקעה חודשית קבועה - נניח 1,000 ₪ לחודש - היא אחת האסטרטגיות הטובות ביותר. קונים גם כשהשוק גבוה וגם כשנמוך, מה שמאזן את מחיר הכניסה לאורך זמן. זה נקרא DCA (Dollar Cost Averaging).
מה לבדוק לפני שקונים קרן ספציפית?
- דמי ניהול שנתיים (TER). ככל שנמוך יותר - טוב יותר. מחפשים מתחת ל-0.25%. לראות את ההבדל לאורך זמן - השתמשו במחשבון דמי ניהול.
- גודל הקרן ונפח המסחר. קרן גדולה יותר - קלה יותר לקנייה ומכירה, ופחות סיכון שתיסגר.
- האם היא צוברת. לטווח ארוך - עדיפה על מחלקת (דחיית מס).
- עוקבת מדד מלא או דגימה? רוב הקרנות הישראליות עוקבות "דגימה" - קונות חלק ממניות המדד. בדרך כלל לא מהותי לתוצאה, אבל כדאי לדעת.
- מה מדד הייחוס? שתי קרנות "מחקות S&P 500" יכולות לעקוב אחרי גרסאות שונות - גרסה שקלית (ללא גידור מטבע) לעומת גרסה מגודרת (עם גידור שקל-דולר). גידור מטבע עולה כסף ובטווח ארוך לרוב לא משתלם.
המידע במאמר זה הוא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ פיננסי, מס או משפטי. מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע לפני קבלת החלטות פיננסיות.
מחשבונים שיעזרו
פוסטים נוספים
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין קרן סל לקרן נאמנות רגילה?
קרן נאמנות רגילה מנוהלת באופן אקטיבי - מנהל השקעות בוחר אילו מניות לקנות ולמכור ומקווה להכות את השוק. קרן סל מחקת מדד פשוט עוקבת אחרי מדד קיים (כמו S&P 500) בלי לנסות לבחור - קונה את כל המניות במדד לפי משקלן.
כתוצאה מכך דמי הניהול של קרן סל נמוכים בהרבה (0.03%-0.25% לעומת 1%-2% בקרן אקטיבית), והביצועים לטווח ארוך לרוב טובים יותר.
האם אפשר להפסיד בקרן סל מחקה מדד?
כן, בהחלט. קרן סל מחקת מדד מחזיקה מניות, ומניות יכולות לרדת - כולל ירידות חדות של 30%-50% בשנים של משברים כמו 2008 או 2020. ההבדל הוא שבטווח ארוך (10+ שנים) ההיסטוריה מראה שהשוק תמיד התאושש וחזר לעלות.
קרן סל אינה מתאימה לכסף שתצטרכו בשנים הקרובות - לזה יש קרן כספית.
מה זה קרנות סל איריות ולמה הן מיוחדות לישראלים?
קרנות סל איריות (UCITS) הן קרנות סל אירופאיות, רובן רשומות באירלנד, שעוקבות אחרי אותם מדדים בדיוק כמו הקרנות האמריקאיות - S&P 500, MSCI World וכו'.
היתרון הגדול לישראלים: לאירלנד יש אמנת מס עם ארה"ב שמורידה את ניכוי המס על דיבידנדים אמריקאיים מ-25% ל-15% בלבד. לאורך שנים ארוכות ובקרנות צוברות, ה-10% הזה מצטבר לסכום משמעותי. בנוסף - אין בהן בכלל סיכון מס עיזבון אמריקאי.
דוגמאות: CSPX ו-VUAG (מחקות S&P 500, דמי ניהול 0.07%), IWDA (MSCI World, 0.20%). קונים אותן דרך חשבון עם גישה לבורסות אירופה - כמו Interactive Brokers.
האם עדיף קרן סל ישראלית, אירית, או אמריקאית?
קרנות אמריקאיות (VOO, IVV) - עדיף להימנע בגלל מס עיזבון אמריקאי מעל 60,000 דולר וניכוי 25% על דיבידנדים. קרנות ישראליות מחקות מדד - נגישות ופשוטות, אבל גם הן סובלות מניכוי 25% על דיבידנדים אמריקאיים.
קרנות איריות (UCITS, כמו CSPX, VUAG, IWDA) - ניכוי מס של 15% בלבד על דיבידנדים (בזכות אמנת המס אירלנד-ארה"ב), בלי מס עיזבון, ודמי ניהול נמוכים. הן הבחירה המועדפת למשקיעים שמוכנים לפתוח חשבון בינלאומי כמו IBKR. למי שרוצה פשטות מלאה - קרן ישראלית מחקת מדד היא בסדר גמור.
מה ההבדל בין קרן צוברת לקרן מחלקת?
קרן צוברת לוקחת את הדיבידנדים שמשלמות המניות שבה ומשקיעה אותם מחדש אוטומטית - הכסף עובד ומייצר תשואה נוספת. קרן מחלקת מחלקת את הדיבידנדים כמזומן לחשבונכם - וגובים מכם מס באותו רגע.
לרוב הישקיעו בקרנות צוברות כי הן דוחות מס ומנצלות ריבית דריבית טוב יותר.
כמה כסף צריך כדי להתחיל להשקיע בקרנות סל?
אין מינימום. קרנות סל ישראליות נסחרות בבורסה תל-אביב ואפשר לקנות מנייה אחת בכמה עשרות עד מאות שקלים. הדבר הראשון שצריך הוא חשבון מסחר בבנק או בבית השקעות.
כשמדובר בסכומים קטנים - ודאו שעמלות הקנייה לא גבוהות מדי ביחס לסכום (מעל 0.1%-0.2% מהסכום הוא בסדר, מעל 1% זה יקר).