השוואת המדדים הגדולים - ביצועים שנתיים 2021-2024
לפני שמדברים על איזה נייר ערך לקנות, כדאי לראות מה בכלל המדדים השונים עשו בשנים האחרונות. הנה השוואה בין המדדים הגדולים:
| מדד | 2021 | 2022 | 2023 | 2024 | סה״כ |
|---|---|---|---|---|---|
| S&P 500 (USD) | +27% | -19% | +26% | +25% | +64% |
| נאסד״ק 100 (USD) | +27% | -33% | +54% | +29% | +70% |
| MSCI World (USD) | +22% | -18% | +24% | +19% | +47% |
| ת״א 125 (₪) | +32% | -11% | +4% | +27% | +55% |
| ת״א 35 (₪) | +29% | -10% | +5% | +30% | +58% |
| Euro STOXX 50 (EUR) | +21% | -12% | +20% | +8% | +38% |
| ניקיי 225 (JPY) | +5% | -9% | +28% | +19% | +46% |
נתונים משוערים לתשואה כוללת (total return), לפני מס. S&P 500 ונאסד״ק מוצגים בדולרים, ת״א בשקלים, אירופה בגרסת המדד המקורית. 2025 לא נכלל - נתוני שנה שלמה יתעדכנו בתחילת 2026.
מה שניתן לראות מהטבלה: 2022 פגעה בכולם, אבל מי שנשאר ראה התאוששות חדה ב-2023-2024. הנאסד״ק הכי תנודתי - נפל הכי חזק וגם עלה הכי חזק. MSCI World מספק פיזור רחב יותר עם תנודתיות מעט נמוכה יותר מה-S&P 500.
בחרתם מדד - עכשיו מה? מדד זה לא נייר ערך
כשאתם מחליטים "אני רוצה S&P 500", אתם בחרתם מה לעקוב אחריו - אבל לא עשיתם עסקה. S&P 500 הוא מדד: אינדיקטור שמחשב את ביצועי 500 חברות. אי אפשר לקנות "את המדד עצמו".
מה שקונים בפועל הוא נייר ערך שעוקב אחרי המדד - קרן סל (ETF) או קרן נאמנות. ולאותו S&P 500 יש בישראל לבד מעל 15 קרנות שונות שעוקבות אחריו, ועוד עשרות בחו״ל. כל אחת מהן:
- גובה דמי ניהול שונים (0% עד 0.5%)
- רשומה במדינה שונה (ישראל, אירלנד, ארה״ב) - וזה משפיע על מיסוי
- נסחרת במטבע שונה - שקל, דולר, אירו
- ייתכן שכוללת נטרול מט״ח (גידור) ויתכן שלא
- צוברת (מחזירה דיבידנדים לקרן) או מחלקת (מחלקת למשקיעים וגובים מס)
לאורך 20-30 שנה, ההבדל בין קרן טובה לקרן גרועה על אותו מדד יכול להסתכם בעשרות אחוזים. אז בואו נעבור על כל ממד.
ישראלית, אירית, אמריקאית - מה ההבדל האמיתי?
קרנות אמריקאיות (VOO, IVV, SPY, QQQ)
הכי זולות בעולם - VOO של Vanguard גובה 0.03% בלבד. אבל לישראלים יש שתי בעיות קשות:
- ✕מס עיזבון אמריקאי: נכסים אמריקאיים של לא-תושב-ארה״ב מעל כ-60,000 דולר חשופים למס עיזבון של עד 40%. עם תיק של 500,000 ₪ ב-VOO, אם נפטרתם - היורשים שלכם עלולים לקבל הפתעה רעה מאוד מרשות המסים האמריקאית.
- ✕25% ניכוי מס על דיבידנדים: ארה״ב מנכה 25% מכל דיבידנד לפני שהוא מגיע לקרן. בקרן צוברת לא רואים את זה, אבל זה שוחק את התשואה.
קרנות ישראליות מחקות מדד
נסחרות בבורסת ת״א, נקנות בשקלים דרך כל בנק או בית השקעות. קל להתחיל, אין מס עיזבון אמריקאי. החיסרון: כשהקרן גובה דיבידנד מחברות אמריקאיות, מנוכה ממנה 25% מס - כך שגם היא לא ניצלת יעיל כמו האירית. בנוסף, דמי הניהול לרוב גבוהים מעט מקרנות iShares מקבילות.
- ✓נוח לקנייה - חשבון ת״א רגיל
- ✓בלי מס עיזבון אמריקאי
- ~25% ניכוי על דיבידנדים אמריקאיים (זהה לקרן אמריקאית)
- ~דמי ניהול: 0%-0.4% (משתנה לפי ספק ומדד)
קרנות איריות UCITS (iShares, Vanguard)
רשומות באירלנד, נסחרות בבורסות לונדון/אמסטרדם, נרכשות לרוב דרך Interactive Brokers (IBKR). היתרון הגדול: לאירלנד יש אמנת מס עם ארה״ב שמורידה את הניכוי על דיבידנדים אמריקאיים מ-25% ל-15% בלבד.
- ✓15% ניכוי על דיבידנדים (חוסך 10% לעומת ישראלית/אמריקאית)
- ✓בלי מס עיזבון אמריקאי
- ✓דמי ניהול נמוכים ויציבים (CSPX: 0.07%, IWDA: 0.20%)
- ~צריך לפתוח IBKR או חשבון בינלאומי - שלב הכנה אחד נוסף
לרוב המשקיעים שמתחילים - קרן ישראלית מחקת מדד היא בחירה סבירה לחלוטין. למי שמשקיע סכומים גדולים יותר ומוכן לפתוח IBKR - קרנות איריות עדיפות לאורך זמן.
קרנות iShares של בלאקרוק - למה הן הסטנדרט
בלאקרוק (BlackRock) היא מנהלת הנכסים הגדולה בעולם - מנהלת מעל 10 טריליון דולר. קו המוצרים שלה בשם iShares הוא הסדרה הנפוצה ביותר של קרנות UCITS לישראלים שמשקיעים בחו״ל.
בלאקרוק ידועה בכך שהיא מורידה דמי ניהול לאורך זמן ולא מעלה אותם - IWDA (MSCI World) ירד מ-0.25% ל-0.20%, CSPX נשאר יציב ב-0.07% שנים. זה ההיפך מספקים ישראליים מסוימים שמציעים 0% בהתחלה ומעלים אחר כך.
| סימול | מדד | דמי ניהול | צובר? | בורסה |
|---|---|---|---|---|
| CSPX | S&P 500 | 0.07% | כן | לונדון (LSE) |
| IWDA | MSCI World | 0.20% | כן | לונדון / אמסטרדם |
| CNDX | נאסד״ק 100 | 0.33% | כן | לונדון (LSE) |
| EMIM | MSCI EM (שווקים מתפתחים) | 0.18% | כן | לונדון / אמסטרדם |
| CS51 | Euro STOXX 50 | 0.10% | כן | לונדון / אמסטרדם |
| IJPA | MSCI Japan | 0.15% | כן | לונדון (LSE) |
גם Vanguard מציעה קרנות UCITS דומות - VUAG (S&P 500, 0.07%) ו-VWCE (כל העולם כולל מתפתחים, 0.22%). שתי החברות תחרותיות ואמינות לאורך זמן.
0% דמי ניהול - פח הדבש שמוטמן בדרך
מדי פעם ספק ישראלי מכריז על קרן מחקה עם 0% דמי ניהול. זה נשמע מצוין - ובחלק מהמקרים זה גם כך. אבל יש כמה דברים שחשוב לדעת:
מה יכול להשתבש
-
1.
הספק יכול להעלות את הדמי ניהול. לפי הדין הישראלי, מספיקה הודעה של 30-60 יום. מחר בבוקר יכול לצאת פרסום שהדמי ניהול עולים ל-0.3% - ואתם לא יכולים לעצור את זה.
-
2.
מכירה כדי לברוח = אירוע מס. אם בניתם עמדה של 400,000 ₪ ב-0% ואז הדמי ניהול עולים ל-0.4%, מכירה ומעבר לקרן אחרת אומרת שאתם משלמים 25% על כל הרווח שנצבר - גם אם מיד קונים קרן זהה. "מלכוד 22" קלאסי.
-
3.
0% לא אומר ש"אין עלויות". יכולים להיות פערי עקיבה (tracking difference), עלויות עסקה פנימיות בקרן, וספריד קנייה-מכירה שלא מוצג בדמי הניהול.
הגישה הנכונה: עדיף לשלם 0.07% ל-iShares CSPX ולדעת שזה יציב, מאשר לנסות להתרוצץ בין ספקים ישראליים ולסכן אירוע מס. בלאקרוק מנהלת 10 טריליון דולר - היא לא צריכה להעלות דמי ניהול ב-CSPX כדי לשרוד.
נטרול מט״ח - מתי שווה ומתי לא
כשישראלי קונה קרן שעוקבת אחרי S&P 500, הוא חשוף לשני דברים: ביצועי ה-S&P 500 עצמו, ו-שינויי שער הדולר-שקל. אם הדולר מתחזק - אתם מרוויחים יותר. אם הדולר נחלש - אתם מרוויחים פחות.
קרן מנוטרלת מט״ח (מגודרת) קונה חוזי עתידיים שמנטרלים את החשיפה לדולר - אתם מקבלים רק את תשואת המדד, ללא אפקט המטבע. נשמע טוב? הבעיה היא המחיר.
כמה עולה הגידור?
עלות הגידור שווה בגדול לפער הריביות בין ארה״ב לישראל. כשריבית ה-Fed גבוהה מריבית בנק ישראל, הגידור עולה יותר.
2021 (ריביות נמוכות)
~0.5%
לשנה
2022-2023 (ריביות גבוהות)
~3%-4%
לשנה
2025-2026 (ריביות יורדות)
~1%-2%
לשנה
על השקעה של 300,000 ₪ לאורך 20 שנה עם עלות גידור ממוצעת של 2%, ההבדל בתשואה הסופית יכול להסתכם ב-מאות אלפי שקלים. חשבו בעצמכם.
אז מתי כן שווה לגדר?
- השקעות לטווח קצר (עד 3 שנים): אם אתם יודעים שתצטרכו את הכסף בשלוש שנים הקרובות ולא רוצים לקחת סיכון שהדולר ייחלש ב-15% בדיוק כשתצטרכו למכור - גידור הגיוני.
- הוצאות ספציפיות בשקלים: כשיש לכם אירוע ידוע קדימה (קניית דירה, לימודים) שהוצאה שלו בשקלים - גידור עוזר לישון טוב יותר.
ומתי לא?
- השקעה לטווח ארוך (5+ שנים): לאורך זמן תנודות המטבע מתאזנות. שקל-דולר לאורך 20 שנה אינו חד-כיווני. הגידור גוזל תשואה בוודאות, בעוד שהסיכון המטבעי לא ממש כזה.
- כשעלות הגידור גבוהה: בסביבת ריביות כמו 2022-2023, גידור עלה 3-4% לשנה - פרמיה שמחקה את רוב התשואה הצפויה של קרן איגרות חוב, או משמעותית פגעה בתשואת קרן מניות.
כלל אצבע: אם תוחלת ההשקעה שלכם היא מעל 5 שנים - קנו קרן ללא גידור מט״ח. אם פחות מ-3 שנים ואתם רגישים לתנודות מטבע - שקלו גידור, אבל וודאו שאתם יודעים כמה זה עולה לכם ספציפית.
איך בוחרים בפועל - מדריך קצר
-
1
בחרו מדד.
מתחילים ב-S&P 500 או MSCI World. נאסד״ק יותר תנודתי - מתאים למי שמסכים לירידות חדות יותר בתמורה לתשואה גבוהה יותר. ת״א 125/35 - חשיפה לישראל, ניתן לשלב כחלק קטן.
-
2
בחרו פלטפורמה.
חשבון ת״א רגיל (בנק/בית השקעות) → קרן ישראלית מחקת מדד. IBKR → קרנות איריות של iShares. לסכומים קטנים - ת״א מספיק. לסכומים גדולים יותר ולטווח ארוך - שווה לפתוח IBKR.
-
3
בדקו דמי ניהול והיסטוריה.
0% ישראלי - בדקו מה היה בעבר ומה תנאי השינוי. iShares ו-Vanguard - היסטוריה של הורדת דמי ניהול, לא העלאתם. וודאו שהקרן צוברת ולא מחלקת.
-
4
החליטו על גידור מטבע.
השקעה לטווח ארוך ושאין לכם אירוע ידוע בשנים הקרובות - לא מגדרים. תשואה גדולה יותר לאורך זמן שווה יותר מביטחון מטבעי שעולה הרבה.
-
5
השוו דמי ניהול לאורך זמן.
0.1% מול 0.4% נראה קטן - אבל על 500,000 ₪ לאורך 25 שנה ההבדל הוא מאות אלפי שקלים. השוו עם המחשבון.
המידע במאמר זה הוא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ פיננסי, מס או משפטי. מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע לפני קבלת החלטות פיננסיות.
מחשבונים שיעזרו
פוסטים נוספים
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין קרן ישראלית לקרן אירית?
קרן ישראלית מחקת מדד נסחרת בבורסת ת"א, נרכשת בשקלים דרך כל בנק או בית השקעות, ופטורה ממס עיזבון אמריקאי. החיסרון שלה: כשהיא גובה דיבידנד מחברות אמריקאיות, מנוכה 25% מס מהדיבידנד לפני שהכסף נכנס לקרן.
קרן אירית (UCITS) רשומה באירלנד, נסחרת בבורסות אירופאיות ונרכשת לרוב דרך IBKR. היתרון שלה: בזכות אמנת מס אירלנד-ארה"ב, ניכוי המס על דיבידנדים אמריקאיים הוא 15% בלבד - עשרה אחוז פחות. לאורך עשרות שנים בקרן צוברת, ההבדל הזה מצטבר לסכום משמעותי.
למה לא לקנות קרן אמריקאית כמו VOO או SPY?
קרנות אמריקאיות (VOO, IVV, SPY, QQQ) מצוינות לאמריקאים, אבל לישראלים יש שתי בעיות קשות: ראשית, מס עיזבון אמריקאי - נכסים אמריקאיים של לא-אמריקאים מעל כ-60,000 דולר חשופים למס עיזבון של עד 40% במקרה פטירה.
שנית, ניכוי מס גבוה על דיבידנדים (25%) ללא יתרון אמנת המס שיש לאירלנד. לכן קרנות UCITS איריות של iShares או Vanguard עדיפות מאוד לישראלים.
האם כדאי לקנות קרן מחקה עם נטרול מט״ח?
לרוב לא. נטרול מט"ח (גידור שקל-דולר) עולה כסף - בדרך כלל 1%-3% לשנה, תלוי בפער הריביות בין ישראל לארה"ב. על השקעה של 200,000 ₪ לאורך 20 שנה, גידור שעולה 2% לשנה יכול לעלות לכם מאות אלפי שקלים.
בטווח ארוך תנודות המטבע מתאזנות, ונטרול מט"ח הגיוני בעיקר להשקעות לטווח קצר (עד 3 שנים) או כשיש לכם הוצאות ספציפיות בשקלים שאתם לא רוצים לחשוף לסיכון מטבע.
מה הבעיה בקרן מחקה עם 0% דמי ניהול?
0% דמי ניהול בקרן ישראלית הוא לרוב מחיר היכרות או מבצע תחרותי. הספק רשאי להעלות את הדמי ניהול בהתראה של 30-60 יום.
אם צברתם עמדה גדולה ואז הדמי ניהול עולים, מכירה ומעבר לקרן אחרת היא אירוע מס - תשלמו 25% על כל הרווח שנצבר. עדיף לבחור מלכתחילה קרן עם שיעור נמוך ויציב, כמו CSPX של iShares (0.07%), שבלאקרוק ידועה בהורדת דמי ניהול לאורך זמן ולא בהעלאתם.
מה CSPX ו-IWDA?
CSPX הוא iShares Core S&P 500 UCITS ETF - קרן אירית של בלאקרוק שעוקבת אחרי S&P 500, צוברת (לא מחלקת דיבידנד), עם דמי ניהול של 0.07% בשנה.
IWDA הוא iShares Core MSCI World UCITS ETF - אותו פורמט, אבל עוקב אחרי MSCI World (כ-1,500 חברות מ-23 מדינות מפותחות), עם דמי ניהול של 0.20% בשנה. שניהם נסחרים בלונדון ואפשר לקנות דרך Interactive Brokers.