מה זו בעצם מניית ארביטראז׳?
חלק מהחברות הישראליות רשומות במקביל בשתי בורסות: בתל אביב (TASE) וגם בבורסה אמריקאית - ברוב המקרים NASDAQ או NYSE.
זה נקרא רישום כפול (Dual Listing), והוא נפוץ במיוחד אצל חברות טכנולוגיה, ביטחון ותרופות שגויסו להן משקיעים בארה״ב.
מה שחשוב להבין: זה אותו נייר ערך בדיוק. מניה של טבע בת״א היא לא ״אחות״ של המניה בארה״ב - היא אותה מניה, עם אותה בעלות על אותה חברה, רק שנסחרת במקביל בשתי זירות שונות.
מאחר ומדובר באותו נייר, המחיר צריך להיות זהה בשתי הבורסות (אחרי המרה משקלים לדולרים).
בפועל הוא כמעט אף פעם לא זהה לחלוטין - ההפרש הקטן ביניהם הוא מה שנקרא פער ארביטראז׳, ובדרך כלל מוצג באחוזים.
טיפ קטן: המונח ״ארביטראז׳״ בעגה הפיננסית הקלאסית פירושו עסקה חסרת סיכון שמניבה רווח מיידי.
במקרה שלנו זה שם ״שיווקי״: המונח ״ארביטראז׳״ מיועד לאותו פער, אבל בשביל משקיע פרטי לא מדובר באמת ברווח חסר סיכון - נסביר בהמשך למה.
למה בכלל נוצר פער בין הבורסות?
שלוש סיבות מרכזיות:
הבורסה בת״א נסגרת בסביבות 16:25 שעון ישראל. הבורסות בארה״ב פותחות כמה דקות לאחר מכן (16:30 שעון ישראל בחורף, 17:30 בקיץ).
זה אומר שבמשך כמה שעות בכל יום רק אחת מהבורסות סוחרת - וכל חדשות שיוצאות באותו זמן ישתקפו רק באחת הבורסות עד שהשנייה תיפתח למחרת.
המחיר בת״א בשקלים (יותר מדויק: באגורות), ובארה״ב בדולרים.
גם אם מניה שלמה לא זזה באף בורסה - כשהדולר מתחזק או נחלש מול השקל, ההפרש ה״יחסי״ בין שני המחירים זז יחד איתו.
בחברות כמו טבע או נייס, כמעט כל הנפח נעשה בארה״ב - הבורסה האמריקאית היא ה״מתמחרת האמיתית״, ות״א למעשה רק משקפת.
בחברות אחרות (כמו אלביט מערכות) דווקא הצד הישראלי דומיננטי יותר. בכל מקרה, בצד הפחות נזיל הפער יכול להיות גדול יותר ולהתקיים יותר זמן לפני שמישהו סוגר אותו.
איך נראית טבלת ארביטראז׳?
אתרים כמו ביזפורטל, גלובס ו-TheMarker מציגים טבלה יומית של המניות הדואליות עם הפער הנוכחי.
ככה זה נראה בגדול (דוגמה לצורך הסבר בלבד - לא ציטוט בזמן אמת):
| שם | סימבול | ארביטראז׳ | שער ת״א (אג׳) | שער חו״ל ($) | יחס |
|---|---|---|---|---|---|
| פאלו אלטו | PANW | +0.88% | 51,380 | 173.21 | 1:1 |
| אלביט מערכות | ESLT | +1.37% | 251,600 | 852.34 | 1:1 |
| טבע | TEVA | +0.86% | 9,260 | 31.21 | 1:1 |
| טאואר | TSEM | -0.86% | 60,750 | 201.27 | 1:1 |
| נובה | NVMI | +0.29% | 156,020 | 522.91 | 1:1 |
| אנלייט אנרגיה | ENLT | +1.07% | 26,000 | 87.82 | 1:1 |
| קמטק | CAMT | -2.38% | 60,050 | 195.89 | 1:1 |
| איי.סי.אל | ICL | -0.06% | 1,560 | 5.21 | 1:1 |
| אורמת טכנולוגיות | ORA | +0.22% | 33,920 | 113.60 | 1:1 |
| נייס | NICE | +2.48% | 28,830 | 98.73 | 1:1 |
* דוגמה לצורך המחשה בלבד, מבוססת על מבנה הטבלה בביזפורטל. הנתונים אינם בזמן אמת ואינם מהווים המלצת השקעה.
לטבלה עדכנית בזמן אמת יש להיכנס לאתרים הכלכליים הגדולים.
מה אומר כל עמוד?
-
שם / סימבול: שם החברה והסימבול הרשמי שלה בבורסה האמריקאית.
-
ארביטראז׳ (%): ההפרש היחסי בין המחיר בת״א למחיר בארה״ב אחרי המרת שער.
חיובי (ירוק) = המניה יקרה יותר בת״א מאשר בניו יורק. שלילי (אדום) = המניה יקרה יותר בארה״ב.
-
שער ת״א (אג׳): המחיר האחרון בתל אביב באגורות. 100 אגורות = 1 ₪. כלומר 9,260 אג׳ = 92.60 ₪.
-
שער חו״ל ($): המחיר האחרון בארה״ב בדולרים.
-
יחס: ברוב המניות הדואליות היחס 1:1 - מניה אחת בת״א שווה למניה אחת בחו״ל. יש חריגים נדירים (1:2, 1:5 וכו׳) שבהם צריך להכפיל/לחלק בעת השוואת המחיר.
אז אפשר באמת להרוויח מזה?
התשובה הקצרה: לא באמת, וזה בסדר.
בשביל משקיע פרטי, ״לעשות ארביטראז׳״ קלאסי על מניה דואלית כמעט תמיד יוצא הפסד. שלוש סיבות:
-
האלגוריתמים מהירים יותר מכם בהרבה. קרנות גידור ובתי השקעות מריצים בוטים שסורקים את הפער בזמן אמת וסוגרים אותו תוך שניות.
מה שרואים ב״טבלה״ הוא הפער שנשאר אחרי שהם כבר עברו.
-
עמלות קנייה + מכירה בשתי בורסות. גם בבתי השקעות הזולים בישראל עמלת קנייה-מכירה בת״א היא כ-0.08%-0.1% בכל כיוון, ובחו״ל לרוב 0.05%-0.2% (פעמיים!). רק זה כבר ״אוכל״ פער של פחות מ-0.4%.
-
המרת מט״ח. כדי לקנות בצד אחד ולמכור בצד השני, צריך להמיר שקלים לדולרים (או להיפך).
המרה בבנק יכולה לעלות 0.3%-1%, ואפילו בבתי השקעות יש ״ספרד״ של כמה מאיות אחוז.
חשבון ארטיוליין פשוט: כדי להרוויח מפער של 1%, הוא צריך לשרוד קנייה בצד אחד (~0.15% עמלה), המרת מטבע (~0.3%), ומכירה בצד השני (~0.15%).
סה״כ ~0.6% רק בעלויות - ויש לזה עוד מדדים כמו זמן, פערי היצע-ביקוש וסיכון שהפער ייסגר לפני שתשלימו את שתי הפעולות.
אז איך בכל זאת משתמשים בפער הזה?
קונים בצד הזול, מוכרים בצד היקר - רק שלא מבצעים את שתי הפעולות באותו רגע בשני צדדים שונים.
אלא: בכל פעם שמתכננים ממילא פעולה על מניה דואלית, בודקים באיזו בורסה היא עדיפה עבורכם באותה שעה.
דוגמה: אם רצינו לקנות מניית טבע, ואחוז הארביטראז׳ חיובי (המניה יקרה יותר בת״א) - נעדיף לקנות בצד האמריקאי באותו יום.
אם הוא שלילי (יקרה יותר בארה״ב) - נעדיף לקנות בת״א. אותו דבר בכיוון ההפוך במכירה.
מעבר לזה שווה להביא בחשבון: העמלות שלכם בת״א מול חו״ל, עלות המרת מט״ח אם אין לכם דולרים בחשבון,
מיסוי (שני הצדדים מוסים באותה צורה במשקיע ישראלי - 25% רווח הון), והמצב שבו המניה עיקר הנזילות שלה בצד אחד.
💡 כלל אצבע: אם אתם סוחרים באפליקציה של בית השקעות ישראלי (פסגות, IBI, מיטב וכו׳) שעובדת ב-₪ ו-$ -
הבדיקה הזו לוקחת 15 שניות לפני כל קנייה של מניה דואלית, ויכולה לחסוך כמה עשיריות עד אחוז מהעסקה.
איפה רואים את פערי הארביטראז׳?
- ביזפורטל - טבלת מניות ארביטראז׳ עם שערים, אחוז ושווי שוק (התמונה מלמעלה).
- גלובס - סעיף שוק ההון → מניות ארביטראז׳.
- TheMarker - מדור ייעודי למניות דואליות.
- אתרי בתי ההשקעות (פסגות טרייד, IBI, מיטב) מציגים את הפער בתוך דף המניה עצמה.
- אתר הבורסה לניירות ערך בת״א (TASE) - רשימה רשמית של המניות ברישום כפול.
הטבלאות הללו בדרך כלל מתעדכנות בזמן-כמעט-אמת במהלך יום מסחר,
ומציגות מסך-אפס בשעות שבהן שתי הבורסות סגורות.
לקריאה נוספת
מדריך למתחילים שרוצים לסחור גם בת״א וגם בארה״ב
איפה כדאי להחזיק חשבון מסחר - והפרשי העמלות שמשפיעים גם על פערי הארביטראז׳
לראות כמה שווה דולר בשקלים - חשוב כשמחפשים פער ארביטראז׳
לפני שקונים מניות בודדות - כלי שעוזר להבין מה בכלל מתאים לכם
שאלות נפוצות
מה זה מניית ארביטראז׳?
מניית ארביטראז׳ היא מניה של חברה ישראלית שנסחרת במקביל בשתי בורסות - בתל אביב (TASE) ובבורסה בחו״ל (בדרך כלל ניו יורק NYSE או NASDAQ).
זה אותו נייר ערך בדיוק, אבל בגלל הפרשי שעות, שער חליפין ונזילות שונה - המחיר בשתי הבורסות יכול להיות שונה קצת. ההפרש הזה נקרא ״פער ארביטראז״.
השם קצת מבלבל: בעולם ההשקעות ״ארביטראז״ קלאסי פירושו עסקה חסרת סיכון שמייצרת רווח מיידי, אבל עבור משקיע פרטי ברוב המקרים הפער קטן מדי כדי לנצל בפועל - אחרי עמלות קנייה/מכירה והמרת מט״ח.
איך נוצר פער בין המחיר בתל אביב למחיר בניו יורק?
שלוש סיבות מרכזיות: הפרש שעות (הבורסה בתל אביב נסגרת ב-16:25 שעון ישראל, בזמן שניו יורק רק פותחת ב-16:30 - אז כל חדשות בארה״ב משנות את מחיר המניה שם בזמן שת״א סגורה);
שער חליפין - המחיר בת״א בשקלים/אגורות, בניו יורק בדולרים, וכשהדולר זז הפער בין המחירים נוצר אוטומטית;
נזילות שונה - במניות שנסחרות בעיקר בארה״ב (כמו טבע או נייס), הבורסה האמריקאית היא ה״מתמחרת האמיתית״ ות״א פשוט לוקחת את המחיר משם ומתקנת בפער זמן.
אפשר באמת להרוויח ממניות ארביטראז׳?
באופן תיאורטי כן: קונים במחיר הזול, מוכרים במחיר היקר ומרוויחים את ההפרש. בפועל, עבור משקיע פרטי כמעט בלתי אפשרי.
קרנות גידור ואלגוריתמים מסחריים סוגרים את רוב הפערים תוך שניות, ואתם תצטרכו עמלות קנייה ומכירה בשתי הבורסות, עמלת המרת מט״ח, ולעיתים גם מס במקור על הרווח - מה שהופך כל פער קטן משני אחוזים להפסד מיידי.
במקום להנסות ״לעשות ארביטראז׳״, השימוש המעשי בפער הוא פשוט לבדוק באיזו בורסה זול יותר לקנות את המניה שרציתם ממילא.
איך קוראים את הטבלה של מניות הארביטראז׳?
כל שורה היא מניה אחת שנסחרת בשתי הבורסות. ״שער ת״א (אג׳)״ זה המחיר בתל אביב באגורות (100 אגורות = 1 שקל).
״שער חו״ל ($)״ זה המחיר בארה״ב בדולרים.
״ארביטראז״ (באחוזים) זה ההפרש המחושב בין שני המחירים אחרי התאמה לשער הדולר - ערך חיובי משמעותו שהמניה יקרה יותר בת״א, ערך שלילי משמעותו יקרה יותר בארה״ב.
״יחס המרה״ הוא בדרך כלל 1:1 (כלומר מניה אחת בת״א = מניה אחת בארה״ב), אבל יש חריגים שבהם מניה אחת בארה״ב שווה למשל 2 בת״א.
מתי דווקא כן שווה לשים לב לפערי ארביטראז׳?
בעיקר ברגע שמחליטים לקנות או למכור מניה של חברה ישראלית דואלית.
אם מתכננים לקנות טבע, נייס, אלביט או חברה אחרת שנסחרת גם בת״א וגם בארה״ב - שווה להציץ בפער הארביטראז׳ של אותה שעה ולבחור את הצד הזול יותר עבורכם אחרי עמלות.
גם ב״פתיחת מסחר בת״א ביום ראשון״ אפשר לראות פערים מעניינים, כי בארה״ב נסחר כבר יום שלם אחרי שהבורסה בישראל נסגרה ביום חמישי.
זה לא ״ארביטראז״ במובן הקלאסי, אלא פשוט בחירה חכמה של צד הקנייה.